כאשר הפגיעה התרחשה תוך כדי העבודה, או בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה, אתה עשוי להיות זכאי לפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי. כמו כן, הינך זכאי לתבוע גם את מעסיקך.
לחילופין, המוסד לביטוח לאומי גם מכיר במקרים שבהם חלית בעקבות עבודתך, על דרך של מחלת מקצוע (קיימת רשימה של מחלות כאלה) או על דרך של מיקרו-טראומה. למשל, אדם שהחל לסבול מכאבי כתף או גב, בשל אופי עבודתו. נטל ההוכחה יהיה על התובע, ולכן הינך זקוק לעורך-דין.
תמיד קיימת חשיבות עליונה לתאר את פרטי האירוע באופן שפקיד התביעות יבין אותם כנדרש, ולא ידחה את התביעה כבר על הסף, אחרת הטיפול המשפטי בתביעה עלול להיות קשה הרבה יותר. בנוסף, הגירסה העובדתית שתימסר לביטוח הלאומי במסגרת התביעה הזו, עשויה להגיע לידיה של חברת הביטוח, והיא יכולה לעשות בו שימוש כדי למצוא סתירות עובדתיות.
דווקא כאשר מצבך הבריאות קשה ואתה זקוק לעזרה כספית, הינך ניצב מול מוסד בירוקרטי, שעל-פי החוק אין הוא צריך ליידע אותך לגבי מלוא זכויותך, ולכן אתה מוכרח לדאוג לייצוג ראוי והולם עם ניסיון מקצועי בנבכי הבירוקרטיה המסועפת הזו. ובפרט כאשר מגיעים לרגע האמת, התייצבות בפני הוועדה הרפואית, לצורך בדיקה ובחינה רפואית מול פוסקי המוסד לביטוח לאומי (שהיא ערכאה ״מעין-שיפוטית״).
נטל ההוכחה מונח על כתפי התובע. לכן, חשוב ביותר לפנות לעורך-דין בתחום הביטוח הלאומי, כבר בשלב ההתייעצות הראשונית, כדי לגבש את אסטרטגיית הגשת הפנייה הראשונית למוסד לביטוח לאומי, ובאופן שבנוסף גם יהלום, בהמשך, את הגשת התביעה מול המעסיק וכן מול חברת הביטוח הפרטית.
תוכן זה איננו בא במקום ייעוץ משפטי פרטני, המתעדכן מעת לעת בשינויים המתבקשים, והוא נועד לצורך מתן הכוונה כללית בלבד.